בדקות הראשונות של הפגישה ביני לבין מרדכי , הבנתי שהוא זוכר הכל.
תאריכים, מיקומים של הרוסים, שמות המחנות והסיפורים של הניצולים שכבר נפרדנו מהם.
בסוף הריאיון, רציתי לדעת איך הוא שמר על הנפש שלו נקייה,
איך המשיך בחיים,
חזר לברטסילאבה מספר פעמים,
יצא לעבוד ולחיות בחו"ל שוב.
מהתשובה שלו, הבנתי שהסיפור של מרדכי שזור בחייהם של עוד רבים אחרים.
הוא זוכר אותם, וזה גם מה שעזר לו בימים החשוכים מכל:
המחשבה שהסיפור שלו, הוא חלק מסיפור גדול יותר, הסיפור של העם היהודי.
"אני ניצחתי כשראיתי את החייל הסובייטי. כשהנין שלי נולד, עם ישראל ניצח"
לירז עוזרי
עודכן לאחרונה: 27.4.2022 / 20:31